תינוקות, אוכל ולילות לבנים... 

דמיינו לעצמכם את המצב הבא: אתם יושבים במסעדה מפוארת, מסביב מוסיקה טובה, היין זורם חופשי, שיחה קולחת ופתאום בלי אזהרה הראש שלכם נוחת בצלחת ואתם "צוללים" לשנת הלילה. רובכם ודאי חושבים עכשיו "אין סיכוי שזה יקרה...".
עכשיו חשבו על הסיטואציה הבאה: התינוק שלכם יושב בחיקכם, מסביב מוסיקה נעימה והחלב זורם חופשי, פתאום עיניו נעצמות ושנת הלילה שלו מתחילה. עכשיו נשמע מוכר והגיוני יותר?

אוכל הוא נושא רגיש במשפחות רבות (תתפלאו, לא רק מקרב יוצאי פולניה..) ולכן שכיח לפגוש בהורים שמצהירים כי לא אכפת להם שהילד יירדם תוך כדי ההאכלה, העיקר שיאכל. בשלב מסוים גם ההורים האלו מבינים כי הקשר בין האוכל והשינה נעשה הדוק כל כך אצל ילדם ורצוי לנתקו, אך כשהם מגיעים לכך, כבר אינם מסוגלים לעשות זאת בהצלחה לבדם. מדוע בעצם? בחודשי חייו הראשונים אנו מעניקים לתינוק שינה ואוכל מסביב לשעון וגם אם הוא נרדם על האוכל זה לגיטימי לחלוטין. עם זאת, החל מגיל 3 חודשים ניתן להתחיל ללמד תינוק לנתק את הקשר שבין האוכל והשינה ובכך ליצור האכלה יעילה יותר ולמנוע בעיות שינה הקשורות בנושא.
מדוע חשוב לעשות זאת?
*פגיעה במנגנון הרעב- שובע: כאשר אנו מרדימים את התינוק על האוכל, אנו פוגעים למעשה במנגנון שמאפשר לו לסמן לנו מתי הוא רעב, אנחנו מלמדים אותו שאוכלים ללא קשר ישיר לרעב, אלא בהקשרים שונים, כעייפות. על מנת שילמד כי אוכלים כשרעבים וישנים כשעייפים, חשוב לנתק קשר זה.
*פגיעה כפולה בהרגלי הילד- האכלת לילה שלא בהקשר של רעב גורמת לפגיעה בהרגלי האכילה וכן בהרגלי השינה של הילד. ערכו הקלורי של האוכל גבוה יותר במשך היום והאוכל מכביד פחות. תינוק שמתעורר ומיד מקבל אוכל מתקשה לישון בשל תחושת הכובד שאינה נגמרת. הילד מתרגל לאכול ארוחות קטנות במרווחים מצומצמים ולכן במשך היום אינו אוכל כראוי ואינו מפיק תועלת מהמזון. פעמים רבות בעיות של עלייה במשקל ושבירת אחוזונים נפתרות בעקבות הורדת מספר ההאכלות בלילה.
*בלבול הילד ומתן אוכל לאחר בכי- פעמים רבות הורים מספרים כי התעוררו בלילה, הילד בכה ובכה ורק לאחר שעה ואחרי שניסו הכל- נתנו לילד לאכול. מה המסר המועבר לו? בואו ננסה להבין את נקודת מבטו: "אבא נכנס ואחריו אמא, מרימים אותי, מנסים להרגיע, נותנים מוצץ, מנענעים... קורים כל כך הרבה דברים ואני רק רוצה לחזור לישון, אני עייף ולא מצליח להירדם. אני בוכה ובוכה ובוכה, היום זה לוקח יותר זמן מאתמול, אבל בסוף הם נשברים ונותנים לי בקבוק, סופסוף אני יכול להירגע ולישון". התינוק חווה בלבול וכן הוא לומד כי צריך לבכות על מנת לקבל אוכל. אחרי 10 דקות, חצי שעה ולפעמים אפילו שעה של בכי, ההורים חסרי אונים ובוחרים לתת אוכל- כי ניסו הכל וכלום לא הצליח, בסוף הילד גם אוכל והם מרגישים שהרעיבו אותו, גם אם ברור להם שאכל לפני שעה ואין סיכוי שהוא באמת רעב (כן, זו ההורות, שטף בלתי נגמר של רגשות אשם). העקביות פה היא מילת המפתח ואם אתם חושבים כי הילד רעב- תנו לו סימן שהוא הולך לאכול עכשיו (כנסו מיד עם הבקבוק לחדר, לדוגמא) ואל תתנו לו לבכות, מכיוון שמחר הוא ידע שאם הוא יבכה הוא יקבל אוכל וגם אם זה ייקח שעה במקום חצי שעה, כי אתם תתעקשו, בסוף הוא יקבל את הבקבוק וכולם יהיו מתוסכלים ומבולבלים עוד יותר והוא בסה"כ רצה לישון...
*אוכל הוא המענה לקשיים ולתסכולים- חשבו מה היה קורה אם כל פעם שהיה לכם קשה היו שולחים אתכם להתנחם באוכל... אינכם רוצים כי לכך יתרגל ילדכם ולכן חשוב לתת מענה אחר לילד מתוסכל- חיבוק, הרגעה והכלה יעשו את העבודה טוב יותר מכל פרוסת עוגה (או חבית גלידה)
*עמידות- ככל גורם תלות, הילד מפתח עמידות לאכילה וככל שעובר הזמן זקוק לאוכל בכל יקיצה. 2 התעוררויות בלילה יהפכו במהרה להתעוררות כל 3 שעות ולאחר מכן כל מחזור שינה (אצל תינוקות- שעה) והילד פשוט לא יהיה מסוגל להירדם בלי האוכל

חשוב להבין כי מגיל 5-6 חודשים תינוק שאינו תלוי באוכל על מנת להירדם עשוי לוותר על הארוחות ולישון לילה שלם וגם תינוק אשר אוכל בלילה תוך ניתוק מוחלט בין אוכל לשינה לא יפתח בעיות שינה הקשורות לאוכל. על כן, הקפידו כי התינוק לא יירדם על האוכל, בלילה רווחו באופן הדרגתי את הארוחות עד להורדתן לחלוטין (חשוב לשמור על הדרגתיות כדי למנוע משבר וקושי מצד הילד) ושימרו על פער של 10-15 דקות בין שינה ואוכל (כן, גם בבוקר- תינוק מעל גיל 5-6 חודשים אינו רעב מיד כאשר הוא פוקח את עיניו וזקוק ל"טקס" שיבדיל בין הלילה ליום, בדיוק כמונו המבוגרים) חשוב מאוד גם לא להחליף את התלות באוכל בתלות במים, שנחשבת לאחד מגורמי התלות הקשים ביותר לגמילה.

עכשיו אתם יכולים להתרווח בכסא, לנעוץ מזלג בסטייק העסיסי המונח מולכם (או במנת הפסטה לצמחוניים מבינינו) וליהנות מהארוחה במסעדה. את השינה, תשאירו למיטה (: